מדריך לטינטון – אבחון טיפול ומידע לסובלים מטינטון

מה מרגיש אדם הסובל מטינטון?

מה הסיכויים שהטינטון יחלוף לבד ותוך כמה זמן?

מה ההבדל בין טינטון אובייקטיבי לסובייקטיבי?

מדוע חשוב לאבחן טינטון והאם ניתן לגלות מה גרם לו?

איזה סוגי טיפול יש? מה היתרונות של כל טיפול?

במדריך הרפואי שלפניכם תוכלו למצוא תשובות לשאלות חשובות בנושא טינטון.

מהו טינטון?

טינטון הוא צליל שנשמע באוזניים ויכול להיות צפצוף, רשרוש, צלצול, זמזום או כל רעש אחר שמקורו באוזניים או בראש. הטינטון אינו בעל משמעות לשונית (להבדיל מהזיות אודיטריות) ואינו מגיע מהסביבה החיצונית.

האם זה מחלה או סימפטום?

טינטון הוא רעש טבעי שמקורו באזורי גוף שונים ונשמע על ידי כל אדם בריא. אין מדובר במחלה, אלא בסימפטום שהגורמים לו יכולים להיות רבים ומגוונים.

האם טינטון יכול לחלוף מעצמו בלי שום טיפול?

נתונים אודות הסיכויים להחלמה ספונטנית נאספו במסגרת מחקר שנערך במסגרת המכון לחקר נזקי רעש (צה"ל). המחקר כלל מאות נבדקים. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בקישור הבא: טינטון - החלמה ספונטנית

טינטון אובייקטיבי או סובייקטיבי - מה ההבדל?

טינטון סובייקטיבי נשמע רק על ידי החולה עצמו וטינטון אובייקטיבי יכול להשמע גם על ידי גורם חיצוני (הרופא) באמצעות סטטוסקופ או מכשור רפואי אחר. הטינטון האובייקטיבי נקרא גם טינטון פולסטילי והוא עלול להגרם בשל הפרעות בזרימת דם, התכווצויות סימולטניות של שרירי האוזן התיכונה וגורמים נוספים.

רוב החולים סובלים מטינטון סובייקטיבי. וישנם חולים שיש אצלם אפיזודות של טינטון סובייקטיבי ואובייקטיבי משולבים.

אבחון טינטון - כיצד זה מתבצע?

האבחון מתבצע תוך לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקה פיזית ובדיקות שמטרתן לאתר את המקור. חשוב לקבוע אם מדובר בסימפטום קבוע, האם זה טינטון פועם (פולסטילי), האם קיים קשר לירידה בשמיעה או פגיעה בשיווי המשקל ועוד.

אילו בדיקות מתבצעות באבחון?

במהלך האבחון לטינטון יעבור הסובל בדיקות שמיעה (בדיקת אודיוגרמה) ובדיקות נוספות כמו ברה או ABR (בדיקת סף שמיעה), בדיקת CT או MRI, בדיקה של העצבים השמיעתיים ומסלולי מוח ועוד.

מהם הגורמים לטינטון?

הגורמים  רבים ומגוונים ויכולים להיות באוזן החיצונית, התיכונה, הפנימית, או הפרעות חריגות במוח. גורם שכיח הוא נזק מיקרוסקופי בעצבה השמיעה. גורמים נוספים יכולים להיות תרופות שונות, מחלות של האוזן הפנימית, הפרעות מטאבוליות וגורמים מסכני חיים כמו מפרצת מוחית או גידול (נאורומה אקוסטית).

מה עושים אם לא נמצא גורם לטינטון?

כאמור, מצב רפואי זה יכול להגרם מפגיעה במערכות רבות ומגוונות. לכן האבחנה ואיתור הגורמים עלולים להיות מסובכים ומורכבים ביותר. במידה והבדיקות אצל המומחה לאף אוזן וגרון תקינות, חשוב לאתר גורמים אחרים שלא קשורים לאוזן הפנימית ולרפואת אף אוזן וגרון – להם עשוי להיות קשר הדוק לטיניטון.

לחצו כדי לקרוא על גורמים נוספים - טינטון והפרעות מטאבוליות

האם זה עלול להיות מסוכן?

לרוב הטינטון אינו מעיד על קיומה של בעיה מסוכנת, אלא סימפטום שניתן לטיפול. עם זאת, לעיתים נדירות, זה עלול להיות סימפטום של מצב בריאותי חמור ולכן חשוב לפנות לבירור אצל מומחה לאף אוזן וגרון על מנת לשלול גורמים מסכני חיים נדירים כמו גידול או מפרצת מוחית.

האם אדם בריא יכול לשמוע טינטון?

טינטון היא תופעה נורמאלית שנוצרת בגוף. לרוב איננו מודעים לרעשים אלה, כיוון שרעש הסביבה ממסך אותם. אולם במידה ואדם יכנס לחדר אטום לקולות, הוא ישים לב לרעשים. גורמים שחוסמים את הרעש הממסך מהסביבה החיצונית כמו שעווה, זיהום או נוזלים – עלולים לגרום לכך שנשמע את הרעשים.

מה מספר הסובלים בישראל?

בארה"ב מדובר על קרוב ל-50 מיליון אמריקאים שסובלים מהפרעה זו, 17 מיליון מתוכם פנו לקבלת טיפול, ו-2 מיליון עם סבל כ"כ קשה שהם אינם מסוגלים לתפקד בחיי היום יום (הנתונים נלקחו מה- American Tinnitus (Association. אם נסתמך על נתונים אלה, הרי שבישראל מדובר על כ-1.2 מליון ישראלים שסובלים בדרגות חומרה שונות. ברוב המקרים, רק החולה מסוגל לשמוע את הרעש (טינטון סובייקטיבי).

מה אני יכול/ה לעשות בעצמי כדי להפחית את הרעש?

מערכת השמע היא חלק ממערכת העצבים המרכזית ומהווה את אחד המנגנונים העדינים והרגישים ביותר בגופנו. לכן, מערכת השמע מושפעת, במידת מה, מכל גורם פיזי או נפשי שמשפיע על הבריאות הכללית.

ההמלצות לאדם שסובל כוללות: הימנעות מחשיפה לרעש מזיק, הקפדה על לחץ דם בגבולות הנורמה, הימנעות מחומרים שמשפיעים על מערכת העצבים כמו קפה (קפאין) וטבק (ניקוטין), הפחתה של צריכת מלח והקפדה על פעילות גופנית בזמנים קבועים. ניתן להוריד בחינם מהאינטרנט צלילים ממסכים למכשירי MP3 או לטלפון החכם או לדאוג לרעש שיוצר מיסוך (רדיו לדוגמה) במקומות שקטים ובזמן השינה.

איזה טיפולים יש כדי להקל או להפחית את הרעש?

אצל אנשים שהסבל שלהם הוא ברמה קלה-בינונית אפשר להשתמש בטיפולים שיקלו על האינטנסיביות של הטינטון (טיפולים סימפטומטיים). דוגמאות לטיפולים מסוג זה: שימוש בתרופות לשיפור זרימת הדם לאוזן הפנימית, שמירה על דיאטה מתאימה, טיפול בביופידבק, מיסוך, טיפול פסיכולוגי (היפנוזה, CBT) ומכשירי TRT.

אין מדובר בטיפולים שמעלימים את הטינטון, אולם לחולים מסויימים זה עשוי לעזור ולהקל.

האם אפשר לרפא טינטון?

התשובה לשאלה תלוי בגורם או בגורמים. בתחום רפואת האף אוזן וגרון ניתן טיפול יעיל שמקורו בדלקות וזיהומים, הפרעות הקשורות לזרימת דם תוף גולגלתית, הסרת גידול והפסקת מתן תרופות מסויימות.

טיפול רפואי נוסף, שניתן ע"י ד"ר שמש מהדסה, מתמקד בביצוע בדיקות דם מקיפות ביותר ובאיתור של ליקויים מטאבוליים שונים שמונעים רגנרציה של מערכת השמע ושווי המשקל שניזוקו (כפי שמתרחש אצל אדם בריא).