הפנימיה בישראל והרקע להתפתחותה

ניתן להגדיר את המונח 'פנימיה' כמוסד או ארגון חינוכי הכולל מגורים ומיועד לילדים ו/או בני נוער, שאינם בעלי קשרי דם, בו הם שוהים לאורך השנה, למעט חגים וחופשים.

הבדלים בין פנימיות שונות

הפנימיות השונות נבדלות זו מזו באופיין החינוכי, מטרותיהן האידיאולוגיות והחינוכיות שיכולות להיות כלליות או ספציפיות וייחודיות, יחסי הגומלין עם הסביבה החיצונית – בה נמצאים משפחות החניכים וקהילות הגרות בסמוך לפנימיה. כמו כן הקשרים בין הצוות החינוכי ובין החניכים בפנימיה היכולים להיווצר באופן ספונטאני או להתקיים בכפוף לנהלים מסוימים או מגבלות הנהוגים במוסד.

שכיחות החינוך הפנימייתי

שכיחות החינוך במסגרת פנימייה קשור לשני גורמים עיקריים:

מסורת מבית אבא

הראשון עתיק יותר וקשור למסורת שהייתה נהוגה בחברה היהודית הדתית בארצות הניכר שראתה באופן חיובי את היציאה של הבן או הבנים אל ישיבה יוקרתית שתקנה לו השכלה ותבסס את מעמדו החברתי בהמשך חייו.

חלוציות וציונות

הגורם השני החל לפני קום המדינה, בתקופת היישוב הישן או העברי. ההצטרפות בני ובנות נוער לקיבוץ בישראל או לימודי חקלאות בחוות בחו"ל נחשבו לשלב הכרחי ואידאליסטי הקשור באופן הדוק וחיוני להגשמת החזון הציוני.

משמעות קיומם של 2 הגורמים הללו היא שבני נוער הגיעו למסגרת הפנימיה ככוח משימה חלוצי או הכשרה יוקרתית בישיבה ולא נשלחו למסגרות אלה בדומה למסגרות פנימייתיות אחרות שהיוו מקום מקלט לנערים בעייתיים, בעלי צרכים מיוחדים, יתומים וכן הלאה. עבור בני הנוער היהודיים נחשבו מסגרות אלו כמקומות מבוקשים להגשמת מאוואיהם.

הפנימיה טרום הקמת המדינה

הפנימיה בזמן היישוב העברי, טרם קום המדינה, נחשבה למקום של חסד שהעניק לילדים ובני נוער שמזלם לא שפר עליהם מקום שיאפשר להם לקבל תנאים מינימליים של חינוך וכלכלה.

הפנימיות העל יסודיות כוונו בעיקר לצעירים עם מגבלות למידה וצורך בטיפול מיוחד שהשתלבו במסגרות טיפוליות מיוחדות וכן לבני נוער רגילים ונורמטיביים שנקלעו למצב משפחתי – כלכלי - חברתי מורכב שיצר הכרח להרחיקם ממשפחתם הגרעינית – שהשתלבו בכפרי נוער חקלאיים.

בנוסף היו פנימיות במסגרת פרטית או ציבורית שיועדו לילדים בגילאים צעירים יותר.

טיפוח קבוצה נבחרת

הפנימיות העל יסודיות התקיימו לפני ואחרי קום המדינה. ראו בחניכים אלה קבוצה נבחרת והכשירו וכיוונו אותם להתעלות ולהפוך ברבות הימים למנהיגים חברתיים שיובילו את המדינה הצעירה. בעיקר בתחומי הביטחון וההתיישבות בארץ ישראל.

חינוך לשאפתנות ומצוינות

פנימיות אלו חיזקו את השאפתנות והרצון להישגיות והצלחה בשירות הצבאי, רכישת השכלה גבוהה והשתלבות בשירות הציבורי לתועלת החברה. ניתן לראות אישי ציבור רבים בעבר ובהווה שהפכו למובילים חברתיים. למשל יצחק רבין שלמד בפנימיית כדורי, שמעון פרס שלמד בכפר הנוער בן שמן, שלום שמחון שלמד בכפר הנוער הדסה נעורים ורבים אחרים.

קליטה ואינטגרציה

הפנימיה שימשה כציר מרכזי לקליטת עולים חדשים ושילובם המוצלח בחברה. התהליכים הללו התנהלו בפנימייה באופן טבעי והדרגתי והיוו מחולל שינוי של ממש בקליטת העולים והתערותם המוצלחת בחברה הישראלית.

הפנימיה בימינו

ניתן לחלק באופן גס את הפנימיות היום לפנימיות שאמונות על קליטת עולים חדשים ובני נוער מרקע קשה ולפנימיות המיועדות לאליטה החברתית – כגון ישיבות תיכוניות ואולפנות לבני הציבור הדתי המבוסס וכן פנימיות צבאיות ופנימיות ייחודיות ללימודי סביבה אומנויות ומדעים.

המגמה בשנים האחרונות דוגלת בפתיחות ואימוץ ערכים ותכנים חינוכיים הרווחים בחברה הכללית. כמו כן קשרים יותר אישיים ומכילים עם צוות ההדרכה.