מה אתם הכי רוצים ללמוד?
לחצו על התחום שמדבר אליכם
נתון מעניין מאוד בהקשר לפנימיות בארץ הוא שבניגוד לרוב העולם המערבי כאשר גורמים טיפוליים מחפשים פתרון לבני נוער במסגרת חוץ ביתית, הפתרון יהיה השמה בפנימיות.
במקומות אחרים בעולם רוב בני הנוער ובטח הילדים הצעירים יותר מופנים למשפחות אומנה מאשר לפנימיות. הטיעון לכך הוא שרצוי שבני נוער אלו יחוו הזדמנות לחוות מודל של חיי משפחה ויחסי התקשרות תקינים.
השאלה היא מדוע דווקא בישראל רק 25% מהילדים מבני הנוער מופנים למשפחות אומנה לעומת 50% עד 90% בעולם המערבי?
יש לנתונים המוצגים מספר סיבות וכולם מעניינות וייחודיות למדינת ישראל.
המשפחות הביולוגיות של הילדים חוששים מההשוואה שתעשה על ידי הילדים שלהם כאשר אלו ייראו מודל משפחתי תקין. לכן עדיפה אופציה בה אין איום על הדימוי העצמי שלהם מכיוון שמדריכי פנימייה אינם תחליף להורים.
הנושא של יתומים יהודים אינו שייך רק למאה ה – 20 ולשואה אבל לאחר השואה היה צורך למצוא פתרון לעשרות אלפי יתומים שנשארו ללא הורים עם סיום מלחמת העולם השנייה. פנימיות היו אחד הפתרונות ליתומים אלו והם נקלטו ברבות מהן.
בנוסף הרשויות בעת היא חשבו שמשפחות רבות בעיקר עולים שהגיעו ממדינות ערב אינן יכולים לתת מענה הולם לידיהן ולכן רבים מהילדים נשלחו לפנימיות.
המפעל הציוני רצה להתנתק היהודי הגלותי וליצור כאן בציון אדם חדש יצרני, עובד אדמה... הדרך לשם עברה, בין היתר, בפנימיות חקלאיות בהן הכשירו את הנוער להתיישבות בקיבוצים ומושבים. שמעון פרס היה בכפר הנוער בן שמן, יצחק רבים למד בכפר הנוער כדורי ועוד רבים אחרים.
שני הסעיפים הקודמים מובילים אותנו לסעיף הנוכחי. המוניטין של הפנימיות בישראל אינו דומה למוניטין של הפנימיות בחלק מהמדינות האחרות, בהן הקונוטציה היא של מקום אפל שמהווה את הברירה האחרונה. זאת בשעה שבארץ פנימיות נחשבות למקום שבו מקבלים החניכים חינוך טוב, מעטפת חברתית וטיפולית ודברים רבים שילדים ובני נוער אינם מקבלים בסביבה הביולוגית שלהם.
לסיכום, כל הסיבות שמנינו כאן מובילות לכך שאחוז גבוה מההשמה החוץ ביתית בישראל הרווחת ביותר היא בפנימיות.
נתון מעניין מאוד בהקשר לפנימיות בארץ הוא שבניגוד לרוב העולם המערבי כאשר גורמים טיפוליים מחפשים פתרון לבני נוער במסגרת חוץ ביתית, הפתרון יהיה השמה בפנימיות.
במקומות אחרים בעולם רוב בני הנוער ובטח הילדים הצעירים יותר מופנים למשפחות אומנה מאשר לפנימיות. הטיעון לכך הוא שרצוי שבני נוער אלו יחוו הזדמנות לחוות מודל של חיי משפחה ויחסי התקשרות תקינים.
השאלה היא מדוע דווקא בישראל רק 25% מהילדים מבני הנוער מופנים למשפחות אומנה לעומת 50% עד 90% בעולם המערבי?
יש לנתונים המוצגים מספר סיבות וכולם מעניינות וייחודיות למדינת ישראל.
המשפחות הביולוגיות של הילדים חוששים מההשוואה שתעשה על ידי הילדים שלהם כאשר אלו ייראו מודל משפחתי תקין. לכן עדיפה אופציה בה אין איום על הדימוי העצמי שלהם מכיוון שמדריכי פנימייה אינם תחליף להורים.
הנושא של יתומים יהודים אינו שייך רק למאה ה – 20 ולשואה אבל לאחר השואה היה צורך למצוא פתרון לעשרות אלפי יתומים שנשארו ללא הורים עם סיום מלחמת העולם השנייה. פנימיות היו אחד הפתרונות ליתומים אלו והם נקלטו ברבות מהן.
בנוסף הרשויות בעת היא חשבו שמשפחות רבות בעיקר עולים שהגיעו ממדינות ערב אינן יכולים לתת מענה הולם לידיהן ולכן רבים מהילדים נשלחו לפנימיות.
המפעל הציוני רצה להתנתק היהודי הגלותי וליצור כאן בציון אדם חדש יצרני, עובד אדמה... הדרך לשם עברה, בין היתר, בפנימיות חקלאיות בהן הכשירו את הנוער להתיישבות בקיבוצים ומושבים. שמעון פרס היה בכפר הנוער בן שמן, יצחק רבים למד בכפר הנוער כדורי ועוד רבים אחרים.
שני הסעיפים הקודמים מובילים אותנו לסעיף הנוכחי. המוניטין של הפנימיות בישראל אינו דומה למוניטין של הפנימיות בחלק מהמדינות האחרות, בהן הקונוטציה היא של מקום אפל שמהווה את הברירה האחרונה.
זאת בשעה שבארץ פנימיות נחשבות למקום שבו מקבלים החניכים חינוך טוב, מעטפת חברתית וטיפולית ודברים רבים שילדים ובני נוער אינם מקבלים בסביבה הביולוגית שלהם.
לסיכום, כל הסיבות שמנינו כאן מובילות לכך שאחוז גבוה מההשמה החוץ ביתית בישראל הרווחת ביותר היא בפנימיות.