מה אתם הכי רוצים ללמוד?
לחצו על התחום שמדבר אליכם
לקות למידה הוא מושג המתייחס לקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות. אין קשר בין לקויות למידה לאינטליגנציה. הפרעה נוירולוגית זו מקשה על מיומנויות אקדמיות בלבד – קרי כתיבה, קריאה וחשבון. המשמעויות וההשלכות של הקשיים הללו על תלמיד או תלמידה הלומדים במסגרת בית ספר רחבות היקף.
כיצד לקויות הלמידה באות לידי ביטוי? תלמיד בית ספר או אפילו ילד בגן, שלא מצליח להבין ולהתרכז, כמו יתר חבריו לכיתה, יחווה באופן טבעי הרגשת כישלון. יש לכך השלכות רחבות היקף בתחום ההתנהגותי, החברתי והרגשי.
אבחון של לקות למידה בגיל צעיר ייטיב מאוד עם הילד ויקל על הסובבים אותו להבין אותו ולהקל עליו. לכן זוהי אחת הנקודות החשובות ביותר בנושא - אבחון נכון ומוקדם.
דיסלקציה היא הנפוצה ביותר והיא הפרעה בכישורי השפה הבאה לידי ביטוי בעיקר בקריאה - קצב קריאה איטי ובעיה בהבנת משמעות החומר הנקרא.
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בקושי בכתיבה – קצב כתיבה איטי, לחץ לא נכון על כלי הכתיבה, בעיה בניסוח משפטים ושגיאות כתיב. כל זה גורם לתלמיד להימנע מכתיבה על כל המשתמע מכך.
דיסקלקוליה היא לקות הקשורה לכל נושא החשבון. קשיים בביצוע פעולות חשבון, הבנת רצף, הבחנה כמותית ועוד.
בקיצון השני של קשת הלקויות נמצאות הפרעות הקשב והריכוז. רובכם וודאי מכירים מושגים השייכים להפרעות אלו כמו ADHD ו- ADD. הפרעות קשב וריכוז אמנם שונות מהלקויות אבל ההשלכות על התלמיד מאוד דומות - תסכול רב.
יש קריקטורה מפורסמת של מורה שניצב בפני פיל, קוף, דג, פינגווין וכלב ואומר להם שעל מנת לבחון אותם באופן שווה כולם צריכים לטפס על העץ שנמצא לידם. קריקטורה מאוד רלוונטית למערכת החינוך...
ל-80% מהילדים אין בעיה לצלוח את הלימודים בבית הספר אבל מה כשנופלים בסטטיסטיקה לתוך ה-20% האחרים ?
אתר מסגרות עוסק בחטיבות ביניים ותיכונים ולכן נביא בפניכם את התובנות שלנו לקראת המעבר לחטיבה או לתיכון.
חשוב לעשות אבחון דידקטי או פסיכודידקטי ולקבל כמה שיותר דברים שהמערכת מציעה, כבר בבית הספר היסודי. אם תגיעו לשלב הזה של אבחונים וריצה אחרי וועדות או הקלות בכיתה ט' ומעלה, זה יהיה מאוד בעייתי – פשוט לא תקבלו שיתוף פעולה. ולכן אבחון ראשון בסוף כיתה ב' ושני בכיתה ז' או ח'.
לקריאה מורחבת על - אבחון דידקטי
הדרך הבסיסית להתמודד עם לקויות בתוך בית הספר היא מתן הקלות. הארכת זמן, הקראה במבחנים וכו'. ככל שההקלה יותר מורכבת מבחינת בית הספר כך הזמינות שלה פוחתת ותתקשו לקבל אותה – זה עניין של תקציבים וכוח אדם. להמשך קריאה....
המעבר לחטיבת ביניים מדיר שינה מהורים רבים שלילדיהם לקויות למידה או הפרעות קשב. אם ביסודי המצב עוד היה נסבל, בחטיבה הלימודים הופכים להיות יותר מאתגרים ואיתם גם ההתמודדות עם הבעיה. הפתרון הסטנדרטי הוא להישאר במסגרת הרגילה ולקבל הקלות ולטפל בנושא גם באופן פרטי מחוץ לבית הספר. האם יש אפשרויות יותר מכילות בבתי ספר אחרים ? יש מעט מאוד אפשרויות.
כפרי נוער ללא חינוך מיוחד - אחת האפשרויות היא בתי ספר שנמצאים בכפרי נוער. יש מספר כפרים בהם בתי הספר קטנים ומיועדים בעיקר לתלמידי הפנימייה וגם לתלמידים מהאזור. דוגמאות לכפרים כאלו הן: כפר סילבר, כפר הנוער כנות, גן ונוף, כפר הנוער עיינות, ויצו נחלת יהודה, מקווה ישראל, בן שמן.
כפרי נוער שהם קולטים חינוך מיוחד לצד חינוך רגיל - כפרים נוספים בהם יש בתי ספר שקולטים תלמידים שעברו וועדות שילוב או השמה לצד תלמידים שלא מאובחנים אך חלקם עם לקויות כאלו ואחרות. דוגמאות לכפרים חילונים כאלו הם רמת הדסה ונווה הדסה או דתיים: אמית פתח תקווה, בן יקיר, ימין אורד.
עם מה היתרונות בכפרי נוער ? הכיתות קטנות יותר, צוות המורים מכיל יותר, חלק גדול מהתלמידים הם בעלי לקויות כאלו ואחרות או הפרעות קשב ולכן הסביבה היא טבעית יותר לתלמידים עם לקויות למידה.
בתי ספר מקצועיים של משרד העבודה הם פתרון טוב לחוסר יכולת להשתלב בתיכונים עיוניים. בתי ספר אלו הם קטנים ומאוד אינטימיים. רוב הלימודים הם מקצועיים ויומיים מתוך השבוע עובדים בסדנאות או במקומות עבודה בחוץ. בכיתה יא' –יב' העבודה היא בשכר. אין לחץ ללימודים על מנת להגיע לתעודת בגרות – כל אחד כפי יכולתו והמורים מעודדים תלמידים שיש להם יכולות גבוהות להגיע לכמה שיותר יחידות בגרות. תעודת המקצוע שרוכשים מאפשרת שירות בצבא בתחום המקצועי ולאחר מכן השתלבות במעגל עבודה כאשר חלק מבתי הספר מחוברים למפעלים או חברות כאלו ואחרים והתלמידים יכולים להקלט בהם.
עוד מעבר לא קל קורה מכיתה ט' לכיתה י'. לקראת הבגרויות יש עוד משמעות לקושי הלימודי ולציונים. בכיתה י' יש יותר אפשרויות מאשר בחטיבת הביניים:
אנקורי, תיכון גימנסיה, טומשין ודומיהם – שלושת בתי הספר שהזכרתי כאן אינם דומים במאפיינים שלהם אבל אין ספק שכל אחד בדרכו נותן מענה לתלמידים שלא ימצאו את מקומם בתיכון רגיל.
תיכון מרום – תיכון פרטי ברמה גבוה לתלמידים עם לקויות למידה. 12 תלמידים בכיתה וקבלה של תלמידים ללא בעיות משמעת ועם פוטנציאל לעבור בגרות למרות הלקויות. מקבלים תלמידים לאחר וועדת השמה, וועת שילוב או ללא אבחון. העלות גבוה ולא כולם מתקבלים.
בית אקשטיין – רשת תיכונים שמיועדת לתלמידים שעברו וועדת השמה. צוות איכותי, כיתות קטנות ומקום טוב לתלמידים שנמצאים כבר במסגרת החינוך המיוחד.
דמוקרטי – תיכונים שנותנים חופש לתלמידים ולא כובלים אותם. יש רשימות המתנה די גדולות לרוב בתי הספר בדמוקרטים
תיכון מקצועי לא עולה כסף מעבר לתשלום הורים רגיל פחות או יותר. להיפך, דווקא מקבלים יותר, לרוב יש הסעות, ארוחת צהרים ומשכורת בכיתה יא-יב. לימודים כאקסטרנים בכפרי נוער עולים יותר מתיכון רגיל אבל העלות נובעת מההסעות, ארוחות הצהרים, החוגים וכו'. העלות לא גבוהה מאוד וצריך לבדוק בכל מקום באופן ספציפי מכיוון שהעליות שונות. לעומת זאת תיכונים פרטיים עולים כסף אבל כפי שאתם יכולים לראות בסרטון למטה יש לזה תמורה מאוד חשובה.
לקות למידה הוא מושג המתייחס לקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות. אין קשר בין לקויות למידה לאינטליגנציה. הפרעה נוירולוגית זו מקשה על מיומנויות אקדמיות בלבד – קרי כתיבה, קריאה וחשבון. המשמעויות וההשלכות של הקשיים הללו על תלמיד או תלמידה הלומדים במסגרת בית ספר רחבות היקף.
כיצד לקויות הלמידה באות לידי ביטוי? תלמיד בית ספר או אפילו ילד בגן, שלא מצליח להבין ולהתרכז, כמו יתר חבריו לכיתה, יחווה באופן טבעי הרגשת כישלון. יש לכך השלכות רחבות היקף בתחום ההתנהגותי, החברתי והרגשי.
אבחון של לקות למידה בגיל צעיר ייטיב מאוד עם הילד ויקל על הסובבים אותו להבין אותו ולהקל עליו. לכן זוהי אחת הנקודות החשובות ביותר בנושא - אבחון נכון ומוקדם.
דיסלקציה היא הנפוצה ביותר והיא הפרעה בכישורי השפה הבאה לידי ביטוי בעיקר בקריאה - קצב קריאה איטי ובעיה בהבנת משמעות החומר הנקרא.
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בקושי בכתיבה – קצב כתיבה איטי, לחץ לא נכון על כלי הכתיבה, בעיה בניסוח משפטים ושגיאות כתיב. כל זה גורם לתלמיד להימנע מכתיבה על כל המשתמע מכך.
דיסקלקוליה היא לקות הקשורה לכל נושא החשבון. קשיים בביצוע פעולות חשבון, הבנת רצף, הבחנה כמותית ועוד.
בקיצון השני של קשת הלקויות נמצאות הפרעות הקשב והריכוז. רובכם וודאי מכירים מושגים השייכים להפרעות אלו כמו ADHD ו- ADD. הפרעות קשב וריכוז אמנם שונות מהלקויות אבל ההשלכות על התלמיד מאוד דומות - תסכול רב.
יש קריקטורה מפורסמת של מורה שניצב בפני פיל, קוף, דג, פינגווין וכלב ואומר להם שעל מנת לבחון אותם באופן שווה כולם צריכים לטפס על העץ שנמצא לידם. קריקטורה מאוד רלוונטית למערכת החינוך...
ל-80% מהילדים אין בעיה לצלוח את הלימודים בבית הספר אבל מה כשנופלים בסטטיסטיקה לתוך ה-20% האחרים ?
אתר מסגרות עוסק בחטיבות ביניים ותיכונים ולכן נביא כאן את התובנות שלנו לקראת המעבר לחטיבה או לתיכון
חשוב לעשות אבחון דידקטי או פסיכודידקטי ולקבל כמה שיותר דברים שהמערכת מציעה, כבר בבית הספר היסודי. אם תגיעו לשלב הזה של אבחונים וריצה אחרי וועדות או הקלות בכיתה ט' ומעלה, זה יהיה מאוד בעייתי – פשוט לא תקבלו שיתוף פעולה. ולכן אבחון ראשון בסוף כיתה ב' ושני בכיתה ז' או ח'.
לקריאה מורחבת על - אבחון דידקטי
הדרך הבסיסית להתמודד עם לקויות בתוך בית הספר היא מתן הקלות. הארכת זמן, הקראה במבחנים וכו'. ככל שההקלה יותר מורכבת מבחינת בית הספר כך הזמינות שלה פוחתת ותתקשו לקבל אותה – זה עניין של תקציבים וכוח אדם. להמשך קריאה....
המעבר לחטיבת ביניים מדיר שינה מהורים רבים שלילדיהם לקויות למידה או הפרעות קשב. אם ביסודי המצב עוד היה נסבל, בחטיבה הלימודים הופכים להיות יותר מאתגרים ואיתם גם ההתמודדות עם הבעיה. הפתרון הסטנדרטי הוא להישאר במסגרת הרגילה ולקבל הקלות ולטפל בנושא גם באופן פרטי מחוץ לבית הספר. האם יש אפשרויות יותר מכילות בבתי ספר אחרים ? יש מעט מאוד אפשרויות.
כפרי נוער ללא חינוך מיוחד - אחת האפשרויות היא בתי ספר שנמצאים בכפרי נוער. יש מספר כפרים בהם בתי הספר קטנים ומיועדים בעיקר לתלמידי הפנימייה וגם לתלמידים מהאזור. דוגמאות לכפרים כאלו הן: כפר סילבר, כפר הנוער כנות, גן ונוף, כפר הנוער עיינות, ויצו נחלת יהודה, מקווה ישראל, בן שמן.
כפרי נוער שהם קולטים חינוך מיוחד לצד חינוך רגיל - כפרים נוספים בהם יש בתי ספר שקולטים תלמידים שעברו וועדות שילוב או השמה לצד תלמידים שלא מאובחנים אך חלקם עם לקויות כאלו ואחרות. דוגמאות לכפרים חילונים כאלו הם רמת הדסה ונווה הדסה או דתיים: אמית פתח תקווה, בן יקיר, ימין אורד.
עם מה היתרונות בכפרי נוער ? הכיתות קטנות יותר, צוות המורים מכיל יותר, חלק גדול מהתלמידים הם בעלי לקויות כאלו ואחרות או הפרעות קשב ולכן הסביבה היא טבעית יותר לתלמידים עם לקויות למידה.
בתי ספר מקצועיים של משרד העבודה הם פתרון טוב לחוסר יכולת להשתלב בתיכונים עיוניים. בתי ספר אלו הם קטנים ומאוד אינטימיים. רוב הלימודים הם מקצועיים ויומיים מתוך השבוע עובדים בסדנאות או במקומות עבודה בחוץ. בכיתה יא' –יב' העבודה היא בשכר. אין לחץ ללימודים על מנת להגיע לתעודת בגרות – כל אחד כפי יכולתו והמורים מעודדים תלמידים שיש להם יכולות גבוהות להגיע לכמה שיותר יחידות בגרות. תעודת המקצוע שרוכשים מאפשרת שירות בצבא בתחום המקצועי ולאחר מכן השתלבות במעגל עבודה כאשר חלק מבתי הספר מחוברים למפעלים או חברות כאלו ואחרים והתלמידים יכולים להקלט בהם.
עוד מעבר לא קל קורה מכיתה ט' לכיתה י'. לקראת הבגרויות יש עוד משמעות לקושי הלימודי ולציונים. בכיתה י' יש יותר אפשרויות מאשר בחטיבת הביניים:
אנקורי, תיכון גימנסיה, טומשין ודומיהם – שלושת בתי הספר שהזכרתי כאן אינם דומים במאפיינים שלהם אבל אין ספק שכל אחד בדרכו נותן מענה לתלמידים שלא ימצאו את מקומם בתיכון רגיל.
תיכון מרום – תיכון פרטי ברמה גבוה לתלמידים עם לקויות למידה. 12 תלמידים בכיתה וקבלה של תלמידים ללא בעיות משמעת ועם פוטנציאל לעבור בגרות למרות הלקויות. מקבלים תלמידים לאחר וועדת השמה, וועת שילוב או ללא אבחון. העלות גבוה ולא כולם מתקבלים.
בית אקשטיין – רשת תיכונים שמיועדת לתלמידים שעברו וועדת השמה. צוות איכותי, כיתות קטנות ומקום טוב לתלמידים שנמצאים כבר במסגרת החינוך המיוחד.
דמוקרטי – תיכונים שנותנים חופש לתלמידים ולא כובלים אותם. יש רשימות המתנה די גדולות לרוב בתי הספר בדמוקרטים
תיכון מקצועי לא עולה כסף מעבר לתשלום הורים רגיל פחות או יותר. להיפך, דווקא מקבלים יותר, לרוב יש הסעות, ארוחת צהרים ומשכורת בכיתה יא-יב. לימודים כאקסטרנים בכפרי נוער עולים יותר מתיכון רגיל אבל העלות נובעת מההסעות, ארוחות הצהרים, החוגים וכו'. העלות לא גבוהה מאוד וצריך לבדוק בכל מקום באופן ספציפי מכיוון שהעליות שונות. לעומת זאת תיכונים פרטיים עולים כסף אבל כפי שאתם יכולים לראות בסרטון למטה יש לזה תמורה מאוד חשובה.