מה אתם הכי רוצים ללמוד?
לחצו על התחום שמדבר אליכם
את הראיונות הבאים הוצאנו מתוך סרט תדמית שיווקי מעולה שהפיקו בפורום הציבורי לכפרי נוער ופנימיות. הסרט השיווקי מתחיל בפתיח שלפניכם ועובר לראיונות עם תלמידים מכפרי נוער שונים.
הפנימיות וכפרי נוער בישראל הם כיום בית לעשרות אלפי ילדים ובני נוער. הרחקת ילדים ובני נוער ממצבי סיכון, מענה לצרכים ייחודיים, חיזוק תחושת מסוגלות ויצירת סביבה תומכת. בכפרי נוער ובפנימיות יעשו הכל כדי לאפשר לילדים ולבני הנוער לסיים את לימודיהם בהצלחה ולהשתלב במעגלי החיים בחברה הישראלית כאזרחים חיוביים ומועילים.
"פעם, אני מדבר איתך בכיתה ז', כיתה ו', לא הייתי ילד כזה רגוע. הייתי ילד בלגניסט, הייתי מחפש את האקשן הזה כל הזמן. עשרה אחים, 7 בנים, 3 בנות כולל אותי. בהתחלה כששמעתי על זה אמרתי – בשום פנים ואופן, אני יצחק אגילבו לא הולך לשום פנימיה.
אז עם כל השם הרע שיש לפנימיה, בשום אופן לא. ואז אמרו לי את שם המקום ובאתי לפה להתרשמות שלושה ימים. ואז אהבתי מאוד, אהבה ממבט ראשון. אני אוהב את הקטע הזה של לשתול משהו ולגרום לו להתפתח ולגדול. לראות שיוצא ממנו משהו אחרי שאתה משקיע בו ונותן לו כל יום משהו ונותן לו פה שם.... "
"ביום הראשון יהיה קשה לשכנע אותם, אבל אחרי זה כשאנחנו מכירים אותם והם מכירים אותנו, כשאני עורך אתם שיחות אישיות ואומר להם שאני הייתי חניך כאן בכפר הנוער, ואני ישנתי באותן מיטות שאתם ישנתם, והתקלחתי באותן מקלחות שאתם התקלחתם, ולמדתי עם אותם מורים שאתם לומדים אתם, אז נופל להם האסימון שזה אפשרי."
"היחס בין התלמיד למורה בכפרי הנוער שונה לגמרי ממה שאתם מכירים. המורה יסביר לך בכיתה כמה שתצטרך. יש יחס חם ואוהב, יש מורות שמזמינות אותנו אליהם הביתה, הן לא באות רק בשביל ללמד וללכת הביתה.
כשהייתי ביסודי תמיד אמרו לי "לא ייצא ממך כלום, את לא תצליחי, את לא תגיעי לשום דבר בחיים". בסוף סיימתי את כיתה ט' בכפר בממוצע 95 סופי. הלכתי בחזרה לבית הספר היסודי למחנכת שלי ואמרתי לה הנה קחי את התעודה ואז היא אמרה לי "תשמעי התעודה הזו לא שלך.""
"אני לא זוכר מתי... בכיתה ג' אמא שלי חלתה במשהו, אני לא ממש יודע במה והיא נפטרה ורק אני ואחותי נשארנו. כשהגעתי לפנימיה המדריך אמר לי שיש איזה סוג של להקה, להקה לבני העדה האתיופית. אני משתתף היום בהצגה "מסביב לעולם בשבעים יום" ואני משחק שם את פספרטו."
"בכפרי הנוער והפנימיות הילדים מתחנכים ובעצם מקבלים את הכלים החינוכיים, הטיפוליים והאישיים כדי להצטרף לחברה הנורמטיבית, כדי להיות אזרחים שווי זכויות בכל הפרמטרים במדינת ישראל. אנחנו מאמינים שכפרי הנוער נותנים את הסיכוי הזה לילדים, ומאמינים שלכל ילד מגיע הסיכוי הזה. אלו ילדים שהחלום הגדול שלהם זה היכולת והסיכוי לחלום."
את הראיונות הבאים הוצאנו מתוך סרט תדמית שיווקי מעולה שהפיקו בפורום הציבורי לכפרי נוער ופנימיות. בסרט השיווקי יש ראיונות עם חניכים מכפרי נוער שונים.
הפנימיות וכפרי נוער בישראל הם כיום בית לעשרות אלפי ילדים ובני נוער. הרחקת ילדים ובני נוער ממצבי סיכון, מענה לצרכים ייחודיים, חיזוק תחושת מסוגלות ויצירת סביבה תומכת. בכפרי נוער ובפנימיות יעשו הכל כדי לאפשר לילדים ולבני הנוער לסיים את לימודיהם בהצלחה ולהשתלב במעגלי החיים בחברה הישראלית כאזרחים חיוביים ומועילים.
"פעם, אני מדבר איתך בכיתה ז', כיתה ו', לא הייתי ילד כזה רגוע. הייתי ילד בלגניסט, הייתי מחפש את האקשן הזה כל הזמן.
עשרה אחים, 7 בנים, 3 בנות כולל אותי. בהתחלה כששמעתי על זה אמרתי – בשום פנים ואופן, אני יצחק אגילבו לא הולך לשום פנימיה.
אז עם כל השם הרע שיש לפנימיה, בשום אופן לא. ואז אמרו לי את שם המקום ובאתי לפה להתרשמות שלושה ימים. ואז אהבתי מאוד, אהבה ממבט ראשון. אני אוהב את הקטע הזה של לשתול משהו ולגרום לו להתפתח ולגדול. לראות שיוצא ממנו משהו אחרי שאתה משקיע בו ונותן לו כל יום משהו ונותן לו פה שם.... "
"ביום הראשון יהיה קשה לשכנע אותם, אבל אחרי זה כשאנחנו מכירים אותם והם מכירים אותנו, כשאני עורך אתם שיחות אישיות ואומר להם שאני הייתי חניך כאן בכפר הנוער
ואני ישנתי באותן מיטות שאתם ישנתם, והתקלחתי באותן מקלחות שאתם התקלחתם, ולמדתי עם אותם מורים שאתם לומדים אתם, אז נופל להם האסימון שזה אפשרי."
"היחס בין התלמיד למורה בכפרי הנוער שונה לגמרי ממה שאתם מכירים. המורה יסביר לך בכיתה כמה שתצטרך. יש יחס חם ואוהב, יש מורות שמזמינות אותנו אליהם הביתה, הן לא באות רק בשביל ללמד וללכת הביתה.
כשהייתי ביסודי תמיד אמרו לי "לא ייצא ממך כלום, את לא תצליחי, את לא תגיעי לשום דבר בחיים". בסוף סיימתי את כיתה ט' בכפר בממוצע 95 סופי. הלכתי בחזרה לבית הספר היסודי למחנכת שלי ואמרתי לה הנה קחי את התעודה ואז היא אמרה לי "תשמעי התעודה הזו לא שלך.""
"אני לא זוכר מתי... בכיתה ג' אמא שלי חלתה במשהו, אני לא ממש יודע במה והיא נפטרה ורק אני ואחותי נשארנו. כשהגעתי לפנימיה המדריך אמר לי שיש איזה סוג של להקה, להקה לבני העדה האתיופית. אני משתתף היום בהצגה "מסביב לעולם בשבעים יום" ואני משחק שם את פספרטו."
"בכפרי הנוער והפנימיות הילדים מתחנכים ובעצם מקבלים את הכלים החינוכיים, הטיפוליים והאישיים כדי להצטרף לחברה הנורמטיבית, כדי להיות אזרחים שווי זכויות בכל הפרמטרים במדינת ישראל. אנחנו מאמינים שכפרי הנוער נותנים את הסיכוי הזה לילדים, ומאמינים שלכל ילד מגיע הסיכוי הזה. אלו ילדים שהחלום הגדול שלהם זה היכולת והסיכוי לחלום."